חפש בבלוג זה

19 ספטמבר 2010

יבש כמו





זה מיועד לכאלה שקשה להם לדחות סיפוקים
חמישה ימים אחרי זריעה (1 ס"מ עומק באדמה מעט חומצית ששומרת לחות)
הזרעים כבר נובטים.
שבועיים שלושה אחר כך אפשר לעקור צנונים ולאכול.
בהולנד מורחים פרוסת לחם בשכבה נדיבה של חמאה
ועל זה מניחים שכבות צנון פרוס דק. בוזקים מלח ואוכלים כארוחת בוקר.
אם החריפות לא נעימה לחיככם קלפו את האדום.
ישנם צהובים, שחורים ירוקים וישנו הדאיקון היפני (גדול יותר
וצומח די לאט). הצנון הוא הירק הנכר ביותר ביפן.
הוא כולו צניעות, ענווה והסתפקות במועט.
במינוס שבע מאות לספירה כבר אכלו צנונים בסין
יש עדויות על צריכת הירק במצרים מאתיים שלוש מאות שנה אחר כך.
והכי חשוב: אשלגן כמעט כמו בבננה. ויטמין סי כמו בתפוז. את העלים
כדאי ואף רצוי להוסיף לסלט. מה רע, הגזים ? (טוב לעליות).

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה