רשומות
בדרך לחיפסברג ראינו את הדבר הזה.
אני התפעמתי עמוקות משתי הקומות של עלי הכותרת.
ביקשתי שיעשו לי הכרות עימה כי התביישתי לגשת ולהציג את עצמי
כך סתם ולומר לה: מה שיש לאחרות, יש לך כפול.
הבוטניקאית ההולנדית, אינגה, דחקה בי ואמרה
שהחיים קצרים מדי, שהפרח הוא פְרֶחָה שיושבת כל היום מול המראה וכל
מה שאכפת לה זה האיפור והאקססוריז והפריזורה. שהיא תיתן לי ממילא,
בלי קשר לאם אתרגש נורא או אהיה קול.
חוץ מזה, הוסיפה אינגה, כולם מכירים אותה, קוראים לה
"הפרחה משיכון ג" או Arctotis fastuosa
מה שיותר קל לך לזכור.
נשמתי עמוקות והתקרבתי אליה.
היא חייכה אלי בבישנות מזויפת בעליל, עפעפה בריסים כתומים
ופקדה: צלם אותי, גבר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה