רשומות
קליפספרינגר טרק - סוף היום הראשון
כל היום הלכנו על שפת המצוק.
הנופים כלפי מטה היו עוצרי נשימה,
כאלה שאוחזים בשחלות ולא מרפים.
פס כסוף זרם בעוצמות רעש מִשְתַּנות למטה
והיה השאון היחיד בתוך דומיה
שהופרה על ידי הריאות החורקות שלי.
נקודת השינה לא היוותה פיצוי למאמץ.
שני חדרי אבן קודרים,
שש מיטות מסודרות בשלשות אנכיות.
שישה חורים עדויי רשת עופות כתירוץ לחלונות.
לא חשמל ולא גז.
מים במשורה מברז בגובה השוק, מחשש
שמא אחד המטיילים יתפתה להתקלח בשכיבה פרקדן
על חול וקוצים.
הפינוק היחיד - צרור סמלי של עצים יבשים
שאיפשר מדורה צנועה בקור שהתעצם.
השמש איבדה אחוזי זניט בחופזה
והעין שלה נעצמה כדי לא לחזות בדלות.
ידעתי שאתעורר לפני אור ראשון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה