פרוקקטוס וכנימות

הייתי בן 18 והוא היה האליל.
ניהל חממה של קקטוסים ליד הקאנטרי ושלט ביד רמה
באגודת הקקטוסנים (כן, יש דבר כזה שעדיין פעיל אפילו היום).
הוא ייצא צמחים לחו"ל ומכר בארץ במחירים שערוריתיים.
אנשים שנאו, פחדו, העריצו ותעבו את הרודן שבערוגות בטון
הנביט קקטוסים מזרעים.
הסדקים הראשונים בגלאזורה ניגלו לעיניי כשאחד הקקטוסים שקניתי
"נשפך" החוצה מהעציץ בעומדי בקופה. גם אני, הלא מנוסה, יכולתי להבחין בנקודות חשודות,
לבנות, על השורשים. מבט קרוב יותר גילה לתדהמתי שהנקודות הללו זזות ומתנועעות .
יש כנימות על השורשים, אמרתי לו.
הוא הכחיש.
הראיתי לו.
הוא הביט בי בחשד ואחר כך במוצג המרשיע.
חשב לרגע, נאבק עם עצמו הכחיש שוב במצח נחושה.
שתקתי. בבית הוצאתי את כל הצמחים מהעציצים ולכל הנגועים (היו המון
כי היו צמחים מרכישות קודמות ובינתיים הכנימות התרבו ונדדו מעציץ לעציץ) קצצתי את כל מערכת השורשים והתחלתי מחדש. בקקטוסים זה אפשרי. באותה תקופה לא השתמשתי
ברעלים בכלל.
החממה שלו שבתה לשנים ארוכות ולאחרונה נפתחה שוב. למרות שראה אותי עשרות
פעמים הוא לא זיהה אותי. גם את שמות הצמחים שלו הוא בקושי זוכר. ערך הקרקע
של המשתלה (ליד עיר הסרטים) הוא אסטרונומי אבל הוא תקוע שם מפלבל בעיניו הלאות.

הצמח ההוא שחשף את ערוותו של האיש פעמיים פורח היום אצלי 30 שנה אחרי.
הוא נמכר לי כ Ferocactus herreaea . משקלו היום כעשרים וחמישה ק"ג. כשרכשתי אותו היה
משקלו 15 גרם לערך. הקוצים שלו מאונקלים ואכזריים מאוד.
בספרות מצאתי פעם תאור של קורבנות האינדיאנים בחצי האי יוקטן המשופדים על הקוצים
ללא יכולת תנועה בזמן שליבם נעקר. ניחא. מצורפת גם אתנחתא קומית
לחדי ראייה.