שם ואך ורק שם

זוהי גסטריה אלפיה

גסטריה כי הפרחים נראים כמו קיבות קטנות
אלפיה על שמה של
Ellaphie Ward-Hilhorst (1920–1994),
שהייתה בוטנאית דרום אפריאית וציירת מוכשרת מאוד של צמחים.

גדלה בגובה 450 עד 700 מטר בשמורת הטבע של סכר קוגה
מקבלת בחורף הדרום אפריקני בערך כ 400 מ"מ גשם

גדלה בחריצים בין הסלעים בטבע
ובעציצים אצל אספנים ברחבי העולם

לא נמצאת בסכנת הכחדה (בתוך שמורת טבע)
אין לה כל שימוש רפואי או טקסי

סתם יפה

מקבץ

מקבץ אביבימאזור מושב אורה.
צולם שלשום.

מלחמת הכפתורים

כפתורים
היו תמיד
והיו בשימוש נרחב כבר מהמאה השלוש עשרה
אבל נכנסו לאופנה חזק ב-1650 ואז
לא היה בגד שלא הכיל שפע מהם איפה שצריך
וגם איפה שלא.
בגדים מאותה תקופה - היו בהם כפתורים
בצווארון, בגב וגם על השרוולים
וכל מי שהרבה בהם היה משוכנע שזה משובח.
שריד לאופנה הזו הם שלושת הכפתורים בשרוולי
הז'אקטים עד היום.
עוד תעלומה שבאה את פתרונה.

אחד הסרטים האהובים עלי ביותר בשנות ילדותי
העמומות היה "מלחמת הכפתורים" - סרט נפלא
שאני ממליץ לצפות בו גם ובעיקר היום
למרות שהוא בשחור לבן.

ואני מתכוון כמובן לגרסה מ 1962 ולא מ 1996
http://www.imdb.com/title/tt0054949/

מונילריה ופנינים

בשלב מסוים הורידו חלק מהמיסוי על טלויזיות.
מכרתי צינורות לאנטנות והמכשירים המכוערים השתלטו
על הגגות והמרפסות. נכלמתי והתפרנסתי.
המונילריה הייתה התיקון האסטטי לבעיה.
היא גדלה באזורים צחיחים. כל שנה היא מתייבשת וחלקיה
נראים כשרשרת פנינים (תרגום שמה לעברית).
עם בוא הגשמים שני עלים חדשים מבצבצים כמחושי שבלול הססן
או כאנטנה חישנית וירוקה.
השם שלה הצחיק אותי בתחילה, הזכיר שם של פטריה מצחינה
במיוחד (בהפחתת הריש) שמפחיתה דרמטית את החשק למין בכלל ולאוראלי בפרט.
אבל המראה המלבב, במיוחד גופיפים קטנטנים ואלגנטיים
שנועדו לקלוט מים ונוצצים באור השכיח ממני את השם.
הצילום עם אגל הטל הוא שלי(78.4 KB), מהנבטותי. השאר מהרשת.

צהרון לובסרי

Moraea loubseri

יש דודנים שבארץ קוראים להם צהרונים
למרות שהפריחה שלהם היא אחרי הצהריים בכלל.

זה שבצילומים נזרע על ידי לפני שלוש שנים בארגז מעץ אורן
בקרקע שרובה קווארץ וטוף ומיעוטה חומרים אורגניים.
הצמח התגלה על ידי יוהאן לובסר ב 1973 בסקר קרקע
שנערך בדרום מערב אזור הכף בדרום אפריקה.
המקום יועד למחצבה אבל הפך בגלל הצמחים שבצילומים לשמורה קטנה.
מי שמכר לי את הזרעים אומר שיש לו בגינה
יותר צמחים כאלה מאשר יש בטבע
ואני מאמין לו.
בגידול ורבוי המין יש חשיבות גדולה לאספנים כמותו וכמותי
ששומרים על הגחלת מבוערה
ולא נותנים לצמח יפה לגווע ולהעלם

Bolax gummifera - עוד לא ישנתי די

הבולאקס הזה מיועד למישהי שלא ישנה די.
הסיבה היא שהצמח יוצר כריות.
יחד עם זאת ישנה בעיה קלה כי התחושה של הצמח היא פלסטיקית מאוד.
הוא גדל בארץ האש בדרום אמריקה ושייך לאותה משפחה של הגזר . הפרחים יוצרים סוכך דמוי מטריה.
אפשר לצרף לשם בקלות (אם הגזר לא מספיק לכם) פטרוזיליה, אניס, סלרי, שמיר קימל ועוד כ 400 נוספים.
מתחת לכריות במקומות הקרים מאוד בו הוא גדל (גם איי פוקלנד) נוצר מיקרו אקלים
המאפשר סביבת גדול לדברים אחרים. קוראים לזה nurse effect ואפשר לקרוא על כך כאן :
http://www.opuluspress.se/index.php?page=shop/article_abstract&product_id=8&Itemid=56&option=com_phpshop&article=17489&nr=-1

הצילום מהאתר של הגנים הבוטניים
של בריטיש קולומביה

חטאים ועוולות

זה מתחיל בכאב ראש
סוג של כאב שגורם לך להצטער שקמת
שגורם להזכרות בכל החטאים והעוולות שעשית ולתהייה איזה מהם
היה כזה לא מוסרי שבעטיו אתה נענש ככה
שמציף אותך בתהייה
מה שתיתי לעזאזל ומי הרעיל את בור הג'יפה
ממנו נוקזה הוודקה הזו

ואז הכל מתערבב ומרגישים בדידות ואופל
החתול שלך שואג מהמצולות והצבעים נמרחים
מאחורי העיניים מתפשט כאב חם כמו מסמר מלובן
וברור לגמרי ששעור יוגה שנמשך כל כך הרבה שעות
יש בו משהו לא אנושי

והמחט הזו
תוציאו אותה מהראש שלי
או שאולי זו מצלמה המקרינה את קליפת המוח שלי
שנראית כמו אבן חול
ומתפוררת כמוה

נספח להודיה גורדוני Hoodia gordonii

כתבתי בעבר על ההודיה Hoodia והשימושים לתרופות הרזיה (יצאו לשוק תוך שנתיים שלוש, אלה שמציעים לכם הם זבל ולא הודיה)
. רצ"ב שתי תמונות מהחממה שלי. באחת רואים פרח שטרם נפתח - הכוכב.
באחרת רואים פרחים חדשים, ותיקים וגוססים.
הריח מסריח. כמו בשר שמתחיל להרקיב. מושך הרבה זבובים אל הפרחים. זה הרעיון.

סמים לדלפונים (ועוד חוקיים!)

לחבלבל (לפופית) יש פרחים דמויי משפך.
הוא פורח בבוקר. בצהריים הצבעים מתחילים לדהות.
מה שמצורף צולם אצלי בגינה ב0615.
הזרעים מכילים חומר הנקרא LSA הדומה מאוד בתכונותיו ל LSD.
הריכוז של החומר הפעיל הוא עשירית מזה של
lucy in the sky.
כפי ששמתם לב מדובר בבעיה מתמטית מעניינת שנפתרת בדרך כלל
על ידי צריכה של פי עשר זרעי חבלבל ממה שהתכוונתם.
ידוע לכל שכל אחד אוהב לאכול זרעי חבלבל.
ממש חבלבל על הזמן (לא יכולתי להתאפק).

שערך צימח ואת ערום ועריה

אני מקבל שהבריות מתלהבים מצבעוניוּת וממגוון, אבל לא בכל מחיר.
הקקטוס גימנוקליציום לפעמים נולד ללא יכולת לייצר כלורופיל (ולא רק הוא).
במצבים כאלה במקום קקטוס ירקרק כזה או אחר אנו מקבלים צמח שהכלורופיל
לא מסתיר את מערומיו : אדום, צהוב, סגול.
ואם כבר אני מדבר על עירום. ה"גימנו" משם הצמח הוא פשוט עירום.
גם המלה גימנסיה נולדה משיעורי ההתעמלות נטולי הבגדים
של התלמידים. לא, לא היו תלמידות ותבררו אצל היוונים למה.
קקטוס צהוב שאינו מסוגל לספק לעצמו מזון נידון בטבע לכלייה.
לא זה המצב כאשר סוחר תאב ממון מרכיב את הזוועה הצבעונית
על כנה בריאה ו"מכניס חיים" בשכיב מרע לפני שהוא מחזיר ציוד.
וכמובן יש רבים החושקים ביצור הכלאיים כמו שיש גברים שחושבים
שציפרניים ארוכות ו"בנויות" הן יפות ומעוררות תשוקה. הם לא שמים לב
שעם הטופרים הללו כל מלאכה הופכת למסובכת, להוציא אולי גרוד הברך.

הצילום נלקח מאתר על גימנוקליציומים ברשת.
הספסימן הוא מבוליביה. אני מזכיר למי ששכח שרובם הכמעט מוחלט
של הקקטוסים הוא מיבשת אמריקה.הצ'יקיטנום שבשמו נובע ממקום המצאו כפי
שהוספתי בסיפא של הוינייט.
Category Bolivia
Name Gymnocalycium chiquitanum VoS 36
Notes Dept. Santa Cruz, to the west of San Jose de Chiquitos, 279 m

מיטה מתפרקת

הייתה מכירה בבית סמוך לפני עשרים שנה
קניתי שידת מראה שעמדה בכניסה (ואיננה), כיסא תינוק מעץ (שנמסר בינתיים)
ומיטה+מזרון. המוכרים אמרו: מיטת פליז מתפרקת.

באשר לפליז, הבנתי כבר אז.
פליז זו סגסוגת של נחושת ואבץ.
מסוג מסוים של פליז עשויים תרמילי הכדורים
שאספתי במטווחים. ואלה שלא אספתי במלחמה ההיא.
פליז גם קוראים היום משום מה לפליס.
זה צמר מלאכותי המיוצר מפלסטיק ממוחזר.
הספר "גיזת הזהב" על מסעו של יאסון והארגונאוטים
(הסופר הוא רוברט גרייבס כמובן) נקרא בשפה בה נכתב
The golden fleece.
גרייבס סבל מהלם קרב עמוק אחרי מלחמת העולם הראשונה,
אז כינו את המצב - נוירסטניה, הוא כתב ספר על המלחמה
(קראתי ושכחתי את השם)

ועכשיו בקשר למיטה
מה כל כך חשוב במתפרקת?
ולמה פליז?
רק לאחרונה המעלית הגיעה לקומה העליונה אצלי.
היא עשויה מפליז כדי שתתפרק בקלות.
היא אמורה להתפרק בקלות כי פעם (בתקופה שייצרו את המיטה
שהיום מונחת בחדר מחשב ואורחים ישנים עליה לפעמים)
היה חשוב לפרק מיטות כדי להרתיח ולחטא את כל חלקי המיטה
נגד פשפשים.
לא לזלזל - פשפשים יש היום בכל המדינות בארצות הברית
כמעט בלתי אפשרי למגר את התופעה
כי המניאקים הקטנים, אחרי שנכנסו, ידאגו שלעולם לא תשני לבד,
קוראת יקרה.

טלפון (2)

ווטסון היה העובד הראשי של אלכסנדר גראהם בל
הם היו חברים חמישים שנה בעקבות העבודה המשותפת שלהם.
הוא זה שאליו נאמרו המלים הראשונות בטלפון
(למרות שדי ברור שהציטוט כפי שמופיע בהרבה מקומות הוא לא הגיוני במיוחד)
לכל הציניקנים בינינו ראוי לדעת שבל נתן לו במתנה
עשרה אחוזים מחברת הטלפוניה העצומה שהוקמה אחרי
שהטלפון הומצא.
ווטסון נח, בילה, נסע מסביב לעולם ועשה חיים נפלאים
במיליונים שקיבל.
בשאר הזמן הוא המציא המצאות. רובן קשור לטלפון
למעשה הוא זה שאחראי לדברים חשובים ביותר
הוא זה שהמציא את צלצול הטלפון שהכרנו כשהיינו ילדים
(עד אז לא היה צלצול! אנשים הרימו לפעמים את האפרכסת ודיברו עם מי
שחיכה המון זמן כבר בצד האחר)
הוא זה שנתן לטלפון את הצורה המוכרת שלו של
קופסה כזו עם עריסה ובתוכה שפופרת
(כן שפופרת ולא שפורפרת כמו שכמה מהנשים סביבי מתעקשים לומר)


מת בערך שש שנים אחרי בל.

טלפון (1)

זה ספור חמוץ מריר.
יוהאן פיליפ רייס (ללא קשר ליהדות בכלל) המציא אבטיפוס של טלפון ב 1860,
הרבה לפני אלכסנדר גראהם בל, למי שתהה.
המורה הגרמני הצנוע ניסה לעניין את הקהילה המדעית בארצו,
אך אפילו הפרסום של ההמצאה בכתב עת, נדחה פעמיים.
גם הדגמות לא שכנעו את הקהילה המדעית הגרמנית.
אב הטיפוס העביר נהדר נקישות וצלילים מוזיקליים,
בקולות של אנשים הוא לא הצטיין. בכל מקרה אף אחד לא מצא לזה שמוש.
כעשר שנים אחר כך הוא ראה את העולם מתעורר למציאות שהוא חזה.
ב 1947 בדקו מדענים בריטיים את ההמצאה של רייס.
לתדהמתם, המכשיר העביר קולות אנושיים בצורה טובה מאוד (אך
מעט חלשה). הם ניקו את המגעים ושוב המכשיר העביר תקתוקים
וצלילים אך לא שיחה.
מסתבר שהגרמני חיווט את הטלפון במגעים שעובדים
היטב כשהם מלוכלכים ומאובקים.
נקל לשער שהוא ניקה את המצאתו בשקידה עד יום מותו.
ואיך הוא קרא להמצאה???
Telephon

מוסר השכל
לא כל מה שנקי - עדיף

צפרנים ירוקות וכחולות (ושחורות)

נכון שנתקלתם בחנויות פרחים בציפורנים בעלות צבעים מיוחדים, מרהיבים ושובי עין ?
אז ככה - גם אתם יכולים !
קנו צבעי מאכל וזר ציפורנים לבנות שאינן מיועדות לדש הבגד.
קחו את טפכם לידכם כי בסיום הפרוייקט אתם תהיו קוסמים לפחות.
השקיעו הזר בתוך מי ברז זכים וגזרו באלכסון במספריים חדים מאוד
או בתער ספרים מעט מתחתית הגבעול.
עושים זאת בתוך מים כדי שלא יהיו בועות אויר במקום החיתוך.
לתוך כלי קיבול (כוס, קנקן, תרווד, יורה, פיילה וכו') מזגו מים שעומקם
שישה ס"מ לפחות. העמידו בתוכם את הציפורנים ובחשו פנימה
את צבע המאכל.
אפשר מספר כלי קיבול ובתוך כל אחד צבע אחר.
פרח הציפורן שואב את המים הצבועים ותוך דקות (15-40)
צבע הפרח ישתנה ולא יהיה טבעי עוד לעולם.

(פחות תעלומה אחת).

עיצוב למתחילים

תלמידים, שימו לב שבעוד שהאש היא אחת,
והביצים הן אחת (מתרנגולות) הרי שהקקטוסים הם
משלושה סוגים שונים (צראוס Cereus במשענות ובמושב, פרוקקטוס Ferocactus
בתחתית ואופונטיה Opuntia במשענת הגב).
אלה שלושה סוגי דקירות שונים לחלוטין זה מהאחר.
הצראוס סתם חודר ויוצא ממך כשאתה הולך. הפרוקקטוס מאונקל,
ולכן הוא עוזב אותך רק אחרי מאבק שבו הוא תולש חתיכה ממך.
בן הזונה האמיתי זה האופונטיה (כל סוגי הסברס). הוא נשאר עימך
ימים ושבועות אחרי שבאת אתו במגע. מתנחל באזור המגע (תחת, לשון ?)
ונותן לך מאות פעמים תזכורות לכך שעונש הוא לא בהכרח ההיפך
משכר.

נפטלין ופורמייקה

החומר ממנו עשויים זכרונות
קורים מתוקים מרים של סתיו
אגורות משוננות פורמייקה נפטלין
חציר נשימת תינוקות דשא קצוץ ותירס
פרחים יבשים נושרים מעלי הספר

התצלום מהאתר של דניאל מוסקווין - בריטיש קולומביה