רשומות
"בשורה
התחתונה אלה בסך בכל צמחים שמנים", אמר רפאל.
"למה
ציפית?"
שאלתי.
"אתה רצית לראות אותם. ותודֶה, הם לא דומים לשום דבר שאתה מכיר. אם אתה מתעקש", הוספתי, "אז יש יופי ניכר בחמוקים שעוצבו בהגזמה משהו, בבשרניות שמשאירה מקום לדמיון, במשחקי האור וצל המרצדים בין הקפלים המוצקים..."
"תספר את זה ליעל", גנח רפאל.
יעל
נישאה לרפאל אחרי שבמשך שנים הוא סירב למסד את הקשר ההדדי. גם כיום, אחרי שדילגה על שלושים וחמש שנים ושתי לידות, היא נראתה כחושה להפליא. את כל המלתחה שלה נהגה לרכוש בחנויות להלבשת נוער.
הצמחים
השמנים ריתקו אליהם את רפאל, שליטף אותם בלי לתת את דעתו שמשמושיו אינם לרוחי בצורה שאינה משתמעת ליותר מפן אחד. תמיד מצאתי ביעל הכפיסית איכות לוליטית וידעתי שרפאל חושק בה בדיוק מסיבה זו. אם מאס בה לאחרונה, חששתי, עלי להציל בדחיפות את העציצים שלי. בעדינות אך בתקיפות אחזתי בזרועו והשלכתי פיתיון שידעתי כי יכריע את המערכה על האדניום הסומאלי, שהיה באותו רגע מושא לליטוף חושני. מגעים כאלה נראו לי יותר כמשחק מקדים מאשר חיבה לבוטניקה. "מה בעניין איזה ויסקי?"
הפחתת
מפלס הסינגל מאלט משמשת כמשימה בעלת חשיבות קוסמית. לא נדרשתי לחזור על ההצעה. שתי כוסות אחר כך צילצל הנייד ממעמקי הכורסה. רפאל שישב עליו נתן לי את המכשיר ובדק בזווית העין שהצלצול לא הזיח ממקומו את בקבוק הנוזל הזהוב. הנייד של הכורסה, בשונה מהנייד של הספה, שימש לעבודה בלבד. מספרו הופיע בדפי זהב תחת הערך "פתרון בעיות מציקות". למעשה הערך הוקם למעני, על פי דרישה שלוותה באיום כי אסיר את מחויבותי לשלם דמי פרסום שנתיים אם יסווגוני כבלש או חוקר פרטי.
הכסף
הקל והמהיר שנבע מעצלותם של דורשי הפתרון שימש בסיס נכבד לעסק שהקמתי. את רוב הבעיות, שלא במפתיע, פותר שימוש מושכל באינטרנט. שאלות על לוח השנה היפני, בתי גידול של טריירים גזעיים, מנהגי אבל בסורינאם וקושיות שכל תכליתן ליישב התערבויות בין שני כסילים, היו ללחם חוקי. מפעם לפעם היתה המשוכה גבוהה מעט יותר.
"פתרונים שלום, מדבר הבעלים", אמרתי.
"אני משוכנע שאשתי הורעלה וזקוק להוכחה". הקול נשמע צרוד ונואש. "אשלם כל סכום שתדרוש".
"אני גובה רק על הצלחות", חזרתי על המנטרה השחוקה שלא חדלה לפעול. אנשים אוהבים סופיוּת. לומר להם כי ישנן בעיות ללא פתרון ואחרות בהן הפתרון לא מביא בעקבותיו הקלה היה אולי נכון אתית אך מותיר אותי ללא משלח יד.
"מתי לבוא?" שאל הצרוד.
*
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה