רשומות
פרוטאות נולדות אחרי שסביבתן נכחדה בשריפה.
מעבר להקבלה המתבקשת של עוף החול, (הפניקס
שבגיל אלף נשרף ובתוך אפר גוויתו מתגלה ביצה של
פניקס חדש), אני חושב על מוות וגעגועים כשאני רואה פרוטאה.
מוות וגעגועים
געגועים ומוות
מוות וגעגועים
זו הסיבה הקיטשית שבגינה קיימים פוחלצים
למעלה פחלצתי פרוטאה
אולי גם הצילום הוא תמצית געגוע בדיסונאנס של זמן לינארי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה