אבק
השיש
הלבין
את המים
נאבקנו
על כל נשימה
ונשפנו
בעל כורחנו
ביודענו
כי
הראש אמור להיות
מעל
הלובן
בזמן
שנוזל ואוויר
נאבקים
זה בזה
על
מקום
בְּרֵיאוֹתינו
נסחפים
אל הגדה
רוחפים
מהצינה
ומִתְפַּקְּדִים
בליאות
כבר
חדלנו מלהתאבל
על
מי שהותרנו מאחור
מי
מאתנו שיִוָּתר
יזכור
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה