ואז הכל התבלבל לי
ולא מצאתי את הרגליים
חיפשתי בידיים אבל לא מצאתי אותן
האוזניים צלצלו, שדה שנחרש ומיליוני ציקדות
והרעש של הפגז המשיך והמשיך
היו עלי עדיין חמישה או שישה רובים ושני אפודים חמוצים
הדם השחיר וזבובים חגו בשיכרון סביבי
איפה התאגד או מישהו שיקח ממני את כל הכובד הזה
שמעיק על צעדַי
אז הנה הרגליים שלי הולכות מתחתי ואני לא שומע את הצעדים
מרגיש אותם מבפנים
ושומע את הלב שלי פועם בלשון ובחיך
ומהדהד ברקות
ומחייך לעצמי ואמר לעצמי "פאק, פאק, פאק, הלם קרב, פאק..."
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה