האגדות סיפרו עליו
על עץ האורן הקסום שצומח בדיוק בין גבעת המורה לתבור
זה האורן שצריך לאכול את הצנוברים שלו בשעה החמקמקה שאי אפשר
להבחין בה בין זאב לכלב, בין אפור לתכלת, בין אשת חלומותיך
לפרוצה המוכרת את חלומותיך לטובי חבריך.
בשעה שהצנוברים מתיזים את שמנם בחיך היגע
שוכח הראש את התלאות והתלאובות
את הדם ואת החברים שלא יהיו עוד
את הצעקה הניחרת וריח העשן החרוך
את הבגידה הצורבת ואת המוות המחייך
את שיממון הבדידות
ואת זאת שלא רקדה אתי בלילה
צרוב הירח בחטיבת הביניים
מצאתי אותו - את האורן
ויש תקווה
האצטרובלים ייפתחו עוד שבועיים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה